שבח הנשים - פירוש לפרשיית 'אשת חיל' מאת ר' דוד בן יהודה מיסיר ליאון

שבח הנשים

הקדים מבוא וההדיר: ד"ר אלי גורפינקל

שבח הנשים הוא חיבור מרתק שנכתב על ידי ר' דוד בן יהודה מיסיר לאון (להלן: רדמ"ל; בקירוב 1470–1535), בן לאחת המשפחות הרבניות הבולטות ומשפיעות ביהדות איטליה במאות הט"ו–הט"ז. רדמ"ל היה תלמיד חכם, רב קהילה וראש ישיבה, מחברם של חיבורים תורניים, ובה בעת בן־בית בתרבות הכללית הבקי בספרות הקלאסית ובספרות הרנסנס. 
החיבור מבקש להתוות את דרכה של האישה הראויה, על פי המחבר, באמצעות עיון בדמויותיהן ופועלן של נשים מפורסמות – יהודיות ולא יהודיות – אשר הותירו חותם בהיסטוריה, בספרות הקלאסית ובספרות היהודית. תיאור זה נסמך על פסוקי פרשיית 'אשת חיל' (משלי לא, י–לא), וכל אחד ממאפייני האישה המשובחת העולים מן הפרשייה מודגם באמצעות קווי דמותן של נשים היסטוריות ומיתיות. בדרך זו משלב שבח הנשים פרשנות לטקסט מקראי קנוני עם עמדה חינוכית והשקפה פילוסופית, בצד מסורות היסטוריות ואגדתיות מתקופות ותרבויות שונות. החיבור משתלב בסוגת הביוגרפיות הנשיות של זמנו, נוטל חלק בפולמוס הָעֵר בן התקופה בדבר ערכה של האישה, ואף משתתף בדיונים הספרותיים בני הזמן. 
החיבור נשען על מנעד רחב של מקורות: מקרא וספרות חז"ל, לצד אפוסים יווניים, כרוניקות רומיות מן התקופה הקלאסית, חיבורים מאת אנשי הרנסנס ואף כתבי של אבות הכנסייה. המחבר היה מודע לחידוש שבעיון במקורות מגוונים אלה ובשילובם בפירוש לטקסט מקראי, ולפיכך הקדיש כמחצית מן החיבור לביסוס ההיתר, ואולי אף הצורך הדתי, לעיין בהם. 
המחבר משרטט את דמותה של האישה האידיאלית, אך בד בבד עולה ממנו גם דמותו של המחבר עצמו – תלמיד חכם ומנהיג בעל שיעור קומה, איש אשכולות מלומד והומניסט, והוא פותח צוהר נוסף להבנת דמותה של יהדות איטליה בתקופת הרנסנס. 
שבח הנשים נותר עד כה בכתבי-יד, ולא זכה לתפוצה רחבה. גם חוקרים מרכזיים של התרבות היהודית באיטליה וכן מלומדים שעסקו בשאלת היחס לנשים בחברה היהודית לדורותיה, הכירו את החיבור על סמך עד נוסח יחיד, מקוצר ומצונזר. מהדורה זו, המבוססת על עד נוסח שנתגלה עם נפילת מסך הברזל, מבקשת להשיב פנינה זו אל ספרותינו, ולהציג לראשונה את הטקסט המלא במהדורה מדעית מוערת ומוארת ובצירוף מבוא מקיף על תולדות החיבור ודמות מחברו.