מדוע נקבע צום ביום שלפני חג הפורים?

מדוע נקבע צום ביום שלפני חג הפורים?

ד"ר בעז שפיגל  

היום שלפני חג הפורים, י"ג באדר, נקבע ליום צום, והוא נקרא: תענית אסתר. להלן נתייחס לשאלה: מדוע תקנו חכמים צום בתאריך הזה? 
שאלה זו מתחדדת לאור המסופר על "תענית אסתר" במגילה: כאשר דרש מרדכי מאסתר להיכנס אל המלך אחשורוש ולבקש ממנו להעביר את תכנית המן להשמדת היהודים, הסכימה אסתר בתנאי שמרדכי יבצע את הדבר הבא (אסתר ד, טז): "לֵךְ כְּנוֹס אֶת כָּל הַיְּהוּדִים הַנִּמְצְאִים בְּשׁוּשָׁן וְצוּמוּ עָלַי וְאַל תֹּאכְלוּ וְאַל תִּשְׁתּוּ שְׁלֹשֶׁת יָמִים לַיְלָה וָיוֹם, גַּם אֲנִי וְנַעֲרֹתַי אָצוּם כֵּן, וּבְכֵן אָבוֹא אֶל הַמֶּלֶךְ אֲשֶׁר לֹא כַדָּת וְכַאֲשֶׁר אָבַדְתִּי אָבָדְתִּי". 

הצום שבקשה אסתר נועד לעורר רחמי שמים עליה ועל ישראל והוא גם כלל תפילות ותחנונים. הצום הזה נמשך שלושה ימים, ולפי המסופר במגילה נראה שהצום נערך באמצע חודש ניסן, ואף חל בתוך חג הפסח! – שכן, לאחר שאישר אחשורוש את תכנית ההשמדה מספרת המגילה (ג, יב): "וַיִּקָּרְאוּ סֹפְרֵי הַמֶּלֶךְ בַּחֹדֶשׁ הָרִאשׁוֹן בִּשְׁלוֹשָׁה עָשָׂר יוֹם בּוֹ וַיִּכָּתֵב כְּכָל אֲשֶׁר צִוָּה הָמָן". כלומר, את פקודת ההשמדה הכתיב המן בי"ג בניסן. ולפי המסופר בהמשך, כבר באותו היום התפרסמה הפקודה בשושן הבירה, "ומרדכי ידע את כל אשר נעשה",  ובאותו היום הוא ביקש מאסתר לפעול עבור עמה, ואז היא בקשה ממנו את צום יהודי שושן עליה – כך שאם הצום התחיל מיד באותו היום, הוא חל בתאריכים הללו: י"ג, י"ד וט"ו בניסן, ואם הצום התחיל למחרת הוא חל בתאריכים האלו: י"ד, ט"ו וט"ז בניסן. וכך או כך, אלו אינם התאריכים של "תענית אסתר" שבימינו – שהיא בחודש אדר ולפני פורים! 

לפשר הצום שנקבע בתאריך י"ג באדר – מצאנו בספרות התורנית שתי שיטות עיקריות: 
שיטה א] "תענית אסתר" נקבעה זכר לצום (אחר) שהיה בי"ג באדר - לפי המסופר במגילה, היום שבחר המן להשמדת היהודים, באמצעות הפלת פור, היה י"ג באדר. ואולם, בעקבות פעולות מרדכי ואסתר קבלו היהודים רשות מאחשורוש להגן על עצמם ביום הזה, וכך מסופר על אשר אירע בו (אסתר ט, א): "וּבִשְׁנֵים עָשָׂר חֹדֶשׁ הוּא חֹדֶשׁ אֲדָר בִּשְׁלוֹשָׁה עָשָׂר יוֹם בּוֹ... וְנַהֲפוֹךְ הוּא אֲשֶׁר יִשְׁלְטוּ הַיְּהוּדִים הֵמָּה בְּשֹׂנְאֵיהֶם". אכן, מסתבר שביום הזה, י"ג באדר, היהודים לא רק נלחמו באויביהם ונצחו, אלא הם גם צמו והתפללו לה' שיעזור להם ויושיעם, ולזכר הצום הזה ותוצאותיו הברוכות נקבע תאריכו לדורות ליום צום. לשיטה זו ייתכן שהולם יותר השם "צום פורים", שקיים בספרות התורנית המאוחרת, כשם ליום הזה.

שיטה ב] "תענית אסתר" נקבעה זכר לצום אסתר בן שלושת הימים – צום זה היה כאמור בחודש ניסן, אבל חכמים לא רצו לקבוע צום לדורות ולכל ישראל בחודש ניסן, לפי שהוא חודש של שמחה מרובה ומיוחדת – על גאולת אבותינו ממצרים, ובו גם הוקם המשכן, ולכן "הוזז" הצום לחודש אדר הסמוך לו, והוא נקבע בו במכוון לפני פורים - כדי להזכיר ולהבהיר שלצום הזה היה חלק בהתהוות החג. ואמנם, הצום של אסתר ויהודי שושן ארך שלושה ימים, אבל חכמים הסתפקו בקביעת יום צום אחד לזכרו - כדי להקל על ישראל. 

ולשתי השיטות הללו יש להדגיש, שבשונה מצום גדליה, עשרה בטבת, י"ז בתמוז ותשעה באב - שהם ארבעה צומות של צער ואבל על הצרות והחורבן שחוו ישראל, הרי שתענית אסתר היא "תענית של שמחה". מותר להיות שמח ביום הזה ולעשות בו פעולות של שמחה, וההגבלה היחידה היא אכילה ושתייה - וזאת משום שבימי הפורים, בסופו של דבר, לא ניזוקו היהודים ולא אירע להם כל רע, אלא אדרבה (אסתר ח, טז): "לַיְּהוּדִים הָיְתָה אוֹרָה וְשִׂמְחָה"!